The Zaks Parokhet from Prague (1602): Sacred Object, Local Liturgy, and Familial Memory

ידע ולהודיע:  מה ראו על ככה.  לתקן פנקס חדש הזכרות נשמת הקדושים אשר בארץ המה ז"ל.  אשר נדבו לבם להביא כלי קדש ובגדי קדש לזכרון בהיכל  יי:  והתנו בפירוש להזכיר נשמותיהם בשבתות ובי"ט.  ובאמת בפנקס ההזכרות שהיה מקדם בבה"כ פינחס משנת ת'ס'א ל" במגילת ספר כתוב עליהם כל מה שנדרו ונדבו.  ועד הנה היה ש"ץ מזכיר בפנקס הנ"ל.  אמנם מתוך שכתב שם באריכות מה שנדרו וזה הוא ללא צורך להזכיר כי כלפי שמיא גליא.  וגם הוא טרחא דצבורא וגם היה בלתי אפשר להזכיר בשבת א' כי אם ב' או ג' הזכרות וע"י זה אי אפשר להחזיר חלילה תוך שנה אחת.  כי בלא"ה [בלאו הכי] יש כמה שבתות בשנה שאינן מזכירין נשמות.  וגם לא היה אפשר לעשות שום סימן באיזה מקום סיים החזן בשבת זה.  ואיה מקומו להתחיל חזן האחר בשבת הבא.  גלל כן התנדבו יחידי סגולה בבה"כ הנ"ל ונעשה פנקס הלז בסימני' ובמצריו. בתחלה נתחלק מספר הזכרות לחלקים בסימן א' ב' חלק ידוע לכל שבת במיצר מפסיק ביניהם.  ויתד תהי' לך לסימן לסוגר ופותח. ובמקום שקבוע היתד של כסף שם מתחיל החזן בשבת ההוא.  וכאשר סיים החלק המיוחד לשבת זה אזי ינתן הנ"ל במיצר שאחריו וע"י זה נתקנו כל הקלקולים.  וכדי ליפות הדבר כתבנו בתוכו כל מה ששייך ונצרך להחזן באותו שעה.  והמקום יהיה בעזרינו. וישלח לנו משיחנו במהרה בימינו אמן: נתחדש ע"י אלופים גבאים ומבוררים ונדבת מיחידי סגולה דבה"כ פינחס בראש חדש אלול בשנת ת'ק'ס'א' לפ"ק.  נאום יהודא ליב גראף [סופר] ס'ת'ם' בפראג